אני יודע טראומה - שיר

קטגוריה: גברים וצל, שירה

על ידי Les גיינס

כאילו נרדם בים של הכחשה, מתעב את הצל שלי,
חבר שלי איתי נאמן לאורך קילומטרים רבים כל כך.
אני יודע פחד המשתק של דריכה מעבר לדלת הקדמית;
תקווה שלחיים טובים יותר הייתה הטובה ביותר שנותרה התעלמה.

אני יודע טראומה.

אני יודע ספק שמגיע
כאשר כולם טועים נראה תקין,
והכל נראה בסדר נכון;
כאשר כל זרוע אבל שלי נראה חזק.

אני יודע את חוסר האונים של מנסה להרגיש כמו משהו,
בעוד המוח שלי צועק שאני לא.

אני יודע טראומה.

החדירה של ידיים, צלילים, ריחות ופנטום
החוצים את הפער של זמן מה שהופך את הסכנה מרגישה כל כך קרובה.
פלאשבקים הם נקראים,
על ידי מי שהולכים עם זיכרון בשלמותה.
אני יודע בדיוק כמה זמן זה יכול להימשך פאניקה.

אבל, אני גם יודע את כוחו של אלוהים והחיים
שמגן על חייל באכזרי ביותר של קרבות.
אני יודע את הכוח של ידיים, מוכן לשרוד.

אתה רואה,
אני יודע איך לשגשג.
כיצד לחפש המשאבים האינסופיים של מוח,
כדי לפתוח את הרשתות של תמימות בושה שחזור,
אני חשבתי שנשארתי מאחור.

אני יודע את הכח של הכמיהה לחופש
שגרם לי לעמוד מהסריקה שלי, ו
לזרוק שסמרטוט שקרא, "ללא תשלום תמורת כל."

אלו הם חיי!
וזה זמן שאני שינוי
כללי משחק שמתעלל ישן
כדי לשחזר כל בר העצמי שלי למקומה הראוי.

אני אגיד את מי שאני,
אהבה, חיים, וחופש.
אני בחירה. אני אמיתי.
אני כאן ... עם האומץ כדי לרפא.

Les גיינס

לאחר שצבר נצחון על השבתת PTSD, Les גיינס חוזר לשליחותו כמרפא, מאמן, רמקול, ועו"ד לניצולי נכים של טראומת ילדות. הוא מרפא מוסמך מטפיזי, ותלמיד נלהב של יהודית / המיסטיקה נוצרית, ושמניזם. Les מקווה לשתף המסע של ריפוי והעצמתו באהבה של שירה, אמנות, ואת המוזיקה שלו. Les השלים את ניו לוחם הדרכת הרפתקאות בחודש אוגוסט 2012, והוא חבר של אסיר תודה igroup BWOE בMD.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

מנהיגים פצועים: ביקורת ספרים

קטגוריה: ביקורות

פוסט אורח על ידי פיטר סוחר בדים

"מנהיגים פצועים: אליטיזם הבריטית והאשליה הזכאות," על ידי ניק Duffell.

ראשית, אל תניחו מכותרת המשנה של ספר זה שהוא לא רלוונטי לנו כאן באמריקה, או למנהיגות שלנו. זה רלוונטי חיוני, לא משנה את הספציפיות של היעד שלו. כותרתו של ניק Duffell תהיה תהודה לכל מי שחי בעבר הזוג של עשרות שנים באמריקה וצפה מנהיגים הפצועים שלנו בפעולה או, יותר נכון, חוסר מעש. אמר-ושנחזור אליו זה טיעון המרכזי הוא שהאליטה משכילה שלטון הפנימייה בבריטניה היא עצמם נשלטים באופן לא מודע על ידי הפצעים מתמשכים שנגרמו לחוויה של שנשלח מהמשפחה בגיל צעיר, והניח בסביבה צבאית שבו הם לומדים להגן על עצמם מהעולם חיצוני עוין.

אני יכול לדבר על זה. אני מה Duffell צדק מתייחס כלניצול פנימייה. כמטפל מתאמן, יש לו בפועל ארוך שנועדו להביא אנשים כאלה חזרה מהבלבול הרגשי שלהם והבידוד. אני יכול להשתמש בשירותיו, לפני זמן רב, אך נאלצתי לגלות הדרך שלי דרך המבוך הזה. שלח אותי משם לבית הספר בגיל שבע, ועד שברחתי לחופש בגיל שמונה עשר, שקבלתי חינוך אוריינטציה ראש מדהים אבל נשארתי מה שאני לעתים קרובות מתאר כנכה רגשית. למדתי אמנות יקרות ומסוכנות של התחמקות ואי פגיעות רגשיות. כשבעה או שמונה שנים ישנות, לא יכולתי להרשות לעצמו לעשות שום דבר אלא לדכא את הרגשות, שיפתח לי לתקוף מהבחור-הדיירים שלי: פחד, כעס, עצב, צער, הכאב הנורא של פרידה מהורים שהבטיח לי שהם אוהבים אותי, אפילו שזה היה קשה להבין את הפרדוקס של שאהב ועדיין הוגלה מהמשפחה, המקום של אהבה ש.

התוצאה של החינוך המעולה שלי הייתה שאני אף פעם לא גדלתי. במקום זאת, הוא לקח לי עוד שלושה עשורים לפני שהבנתי שיש משהו לא בסדר עם חיים כמו צב בקליפה. העלאה ניצולי בית הספר, כפי שמתאר אותם Duffell, ננסיים אנשים שקועים כל כך בראש שלהם, כי הם נשארים מנותקים מלבם. אני לפשט את טענותיו עמוקות היטב הודיעו ועדינים, ששורה התחתונה שלו שהאליטה השלטת של בריטניה, הפנימייה ומשכילה אוקספורד, הן עילאי בלתי מסויגת להוביל בעולם המאה עשרים ואחת שלנו, כי הם מקבלים התמקדו כל כך בריכוז במעווה שלהם, חזון רציונלים של נושאים לאומיים והגלובליים שהם נשארים אטומים (פגיעים) לתמונה הגדולה יותר של הצרכים אנושיים. הם אינם מסוגלים להקשיב, להזדהות עם אחרים מאשר את עצמם ומינם. הם מודרכים על ידי הוודאות של של יושר התחושה שלהם. להטיל ספק, לשאלה, יש שינוי של לב הוא להיות פגיע, ופגיעות היא הדבר האחרון בעולם שהם יכולים להרשות לעצמם. (הפרק האחרון של Duffell, בספק, במיוחד רהוט ועל-היעד.)

אני מודה שאינו מוסמך להעריך את ההיבטים טכניים יותר של טיעונו של Duffell. לקורא זה, הוא נראה מרשים ידע ועד למועד עם התגליות האחרונות של מדעי מוח ופסיכולוגיה אקדמית. הוא מצייר על הבנה רחבה של פיתוח הפילוסופיות של רציונליזם ומבקריה, התנועות החברתיות הנגדית של דיכוי ומרד, ובקונטקסט את הטיעון שלו שבפרספקטיבה היסטורית. בימינו שלנו, מופת שלו היא בעיקר אוהב של ראש הממשלה לשעבר, טוני בלייר, ראש הממשלה הנוכחית, דיוויד קמרון של אנגליה, וראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון, שמעשיהם עמדות ונמצאים עמוק-ולאור-הטעות של Duffell ריאקציוני. כפי שהוא רואה את זה, הם בריון ואיומי דרכם האחרונה התנגדות לפעולות צבאיות חסרות התועלת ותוכניות חברתיות שיעשיר את הזכות ועשירה כבר ולתרום להתרוששות הנמשכת של הנזקקים. לא פלא שאנגליה הוא מתאר היא מדינה כועסת.

מאוחר בספר, Duffell מרחיב את הראייה של האליטה הזכאית לכלול התייחסות קצרה למנהיגים אמריקאים-בפרט, כמובן, ג'ורג 'בוש, המרדף העיוור ונמהר ששל אובססיה אלא אשליה עצמית, מהר היישר למלחמה עם עיראק. התוצאות ההרסניות הן איתנו היום, בצורה של מזרח התיכון כמרקחה בלתי פוסקת. מסתכל על אמריקה היום-אומה של אנשים בוודאי כועסים כמו הבריטי-I'd טוענת כי מה Duffell קורא האשליה הזכאות היא בשום אופן לא מוגבל לאליטיזם הבריטי. המנהיגים שלנו חייבים להיות גם נספרו בין פצועים. המנהיגות שלנו נשלטת על ידי המריבות של ילדים קטנים שמעולם לא גדלו מעבר לצורך בהגנה על עצמם ואדמתם שלהם מאלה שאינם מסכימים איתם. הבעיות הפוליטיות שלנו הן אותו הדבר כמו Duffell אלה מתאר בארצו: מיליטריזם, רציונליזם מוטעה ודעות קדומות, חוסר אמפתיה עבור העניים ומקופחים, הנחה של יושר שדוחה דעות אחרות ללא שימוע, דחייה זועמת של ספק או שיערוך החזיק בעבר של נוף.

זכאות, הייתי טוען, אינה רכושה הבלעדי של האליטה הבריטית. אני עצמי מאמין שזה גם, באופן רחב יותר, גורם של זכות זכר היסטורית, המסורת הפטריארכלית. יש מיתוס עיקש בתרבות שלנו, שרואה את גברים כיצורים רציונאליים, בשליטה של ​​אירועים, מסוגלים מעשיים, ואילו נשים הן (עדיין, בעיני רבות מדי מאתנו גברים) נתפסו כחסר היגיון, מודרך על ידי רגש ולא סיבה , ולכן פחות מוכשר בעמדות מנהיגות. Duffell טוען בלהט לדרך אמצע, אחד שממזער לא סיבה ולא רגש, אלא מאזן את מנת המשכל עם המנה הרגשית, הראש עם הלב, סיבה בחמלה ואמפתיה. אני מסכים איתו, שאם לא כמינים יכולים למצוא את האיזון ש, אנחנו נמצאים לזמנים מסוכנים קדימה. הספר שלו הוא תזכורת בזמן וחשובה מהצורך "לשנות את דעתנו" באופן יסודי, ולפתוח את עצמנו ל- תבונה מעשית רבת עוצמה ושל הלב. אני מאוד מקווה שהספר ימצא קוראים מעבר למדינה האם שלהם, הוא כותב. תובנות שלה יש צורך עמוק בכל מקום, בכל רחבי העולם.

צפה לרומן הבא של פיטר סוחרים בדים על מיניות גברית, "צוות של פילגרים" (לשון נקיה ישנה לפין.) הוא אמר לי זה על ידי שני מספרים, צייר דמות עכשווי והג'נטלמן אנגלי מהמאה ה -18. סצנות סקס פרנק והתרגשות סתם חלטורה! פיטר הוא 1,994 NWTA ליזום, אלדר חד פעמי פעיל פולחן, וסופר אמנות ידועה. ספרו האחרון, "סע לאט מראה: אמנות מסתכלים על האמנות," בוחנת את הערכים של התבוננות ומדיטציה. אתה מוזמן לכתוב אותו בפיטר clothier@mac.com.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

מעגל של גברים

על ידי Les גיינס

אני יושב במעגל עם גברים
מי מוכנים ללכת בתוך,
שעיני להבה כמו יהלומים בתחפושת
ושגופותיהם עומדות בנחישות.

מוכן להתפשר,
ובאמצעות מוחות חכמים כמכשיר השחזה,
האחים להקשיב ב.
לאנחות וגניחות של צללים וספקות
כי מוחלט, "אני פחות מאשר".

במעגל זה של גברים,
אנו מוצאים עקבות של תקוות שראינו בעבר,
חבוי מאחורי דלתות ילדות
כאב לעורר עלינו לחקור.

ובמסע שאנו מוצאים משימה שלנו החיים
להיות מי שאנחנו, בלי לבקש רשות.
לעשות את מה שתמיד אנשים טובים שעשו,
להיות מוכן להיות "אחת."

במעגל זה של גברים,
לוחם עולה לרגל,
לראות את העולם שהוא עשה
וטוענים שיכולתו כדי לשנות את זה.

הנה ידיים הכו על תופים,
ו, שאגות גבריות יוצרות שירים שלנו,
קורא ארבעה כיוונים, שמים ואת הארץ
ועל כתפיו של האב הקדמון אנחנו לוקחים את העבודה שלנו.

במעגל זה של גברים,
יש כוח להפוך עפרות לפלדה,
לפזר כל אשליות שמונעת
לחיות חיים שהוא אמיתי.

במעגל זה של גברים,
יש אמת בתחזיות
וריפוי כאשר אדם נתקל בהשתקפויות הזהב שלו.

Les גיינס

לאחר שצבר נצחון על השבתת PTSD, Les גיינס חוזר לשליחותו כמרפא, מאמן, רמקול, ועו"ד לניצולי נכים של טראומת ילדות. הוא מרפא מוסמך מטפיזי, ותלמיד נלהב של יהודית / המיסטיקה נוצרית, ושמניזם. Les מקווה לשתף המסע של ריפוי והעצמתו באהבה של שירה, אמנות, ואת המוזיקה שלו. Les השלים את ניו לוחם הדרכת הרפתקאות בחודש אוגוסט 2012, והוא חבר של אסיר תודה igroup BWOE בMD.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

Rising של טוב בסיסי - התגלמות בחברה גלובלית

קטגוריה: שירה

על ידי שני עורבים קוראים

ראשון לקחנו מבט קשה באגו העצמי שלנו
אם כבר מדברים על הרגשות שלנו של מה שאנחנו רוצים באהבה, עבודה ושלום בעולם
גילוי בזוגיות שלנו ובמדיטציה שלנו כי מה ש
אנחנו כמהים להיה לעתים קרובות כל כך בפירוט,
"נתקע", לא קורה.

ראינו חבלה העצמית שלנו, חיים באשליה, הונאה,
להאשים אחרים, נתפס בצרכן ומשפחה עדינים
דרמות. הרשימה של זיופים שלנו, תכונות גולם פגעו בבית
כהרף מייאש. עבורנו, "נראה טוב" לעתים קרובות כל כך
ניצח את פשוט להיות טוב לב.

יושב, אנחנו מחוברים מאוד עם "הלכלוכים" שלנו
אנחנו הניחו העגלה שלנו לפני סוסי רוח החיים שלנו.
אנחנו לא חיים מהמילים האחרונות של בודהה
"היה נר לעצמך"

מה טוב מזל דהרמה התגברה הספק, הפחד שלנו ו
ביישנות. אנו חולצו על ידי אנרגיות הרבה יותר חזקות
ועצום מאשר קווי הסיפור חוזר על עצמו של התרבות השלטת.

התרגול שלנו חידד את רצוננו והרחיב את לבנו.
המורים שלנו נתנו לנו ההשראה -breathing אמת ואהבה לנו.

יום אחד, אתה סוף סוף אמר "כן" מלא ועמוקים
אתה לחש לתוך הלב שלך. "בסדר. נמאס לי להיות אני
נמאס כל אמצעי הלב חצי. "

אמר לי המוח והלב שלך. "אני מוכן לקחת את זה על כל".

אני מוכן לקחת את הכאב וכאב לב של חברה לי
מכרז עצמו, לב רחב ומרווח.

ואתה צעד קדימה לקדמת הבמה הגדולה של ההיסטוריה
אתה הבין את המשורר רילקה הייתה מייד אחרי כל:

"לא משנה מה השאלה, אהבה היא התשובה."

רעב מתפשט באפריקה ובמזרח התיכון בעת ​​נרקב תבואה
בעתודות אחסון תבואה במערב התיכון שלנו. יותר אהבה נחוצה. 37,000
מקרי מוות של תינוקות וילדים בכל יום ממים מזוהמים. יותר מהאהבה שלי לצורך.

המוות אינסופי של אמהות וילדים צעירים בסוריה.
יותר אהבה נחוצה. מים נקיים לילדים? יותר אהבה ממני.
שוברי שהאימה של סחר ועבדות אנושיים?
יותר אהבה ממני.

אנו נשענו לתוך הרוח. אל תוך הסערה. אל תוך החשכה
מגילו הנוכחי שלנו. אנו שמחים בקידום הטוב.

מצאנו את הדהרמה הייתה חומת שלנו, חרבנו. האור שלנו.
הרגשנו בעצמותינו "זה moment.This הוא הרגע שלנו."

וכך, עם כל נשימה, שפתחנו רחב לבנו לכאב
וסובל מהעולם הזה.

במשך זמן שדה הפעולה שלנו התרחב יותר ויותר. לוחמים קדושים
טוב בסיסי נראה בצד שלנו. אנחנו הפכתי לאחדות.

יחד האחיות והאחים שלי
אנחנו הולכים שוב על פני העולם העצום הזה
זרעים פורה ברוח
מה שהופך את החברה הנאורה אפשרית.
Shambhala! Shambhala!

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

פרפר המלך - אדמונד מאנינג על כתיבה ונועזת

על ידי אדמונד מאנינג

באיזה זכות אדם לבן לספר את סיפורו של אדם שחור? תאר מאבקיו של איש ש, אתגרים לכל החיים הוא פונה, הקשיים של חיים בתרבות לבנה ממוקדת?

אני שואל את עצמי את השאלה הזאת פעמים רבות.

בחודש ספטמבר, הספר השלישי בסדרה שלי "מלכי אבדות ומציאות 'ב, פרפר המלך פורסם. הנחת היסוד הוא זהה בכל ספר: מכונאי רכב הומואים, המערב התיכון מזמין גבר אחר לבלות את סוף השבוע ביחד. הוא מבטיח "... אם אתה שולח בכל דרך, אני נעזור לך לזכור מלכותך. אני נעזור לך לזכור את האיש שתמיד היו אמור להיות. "

נשמע מוכר?

זה bastardization של סוף השבוע NWTA. ובכן, די. יש שום השתייכות או אזכורים של MKP ברומן. אין ארגון בדיוני שם בחוכמה "LKP." לא. אין פעילויות מוצלבים. אין. מספר מכונאי הרכב מסתמך על ג'וזף קמפבל וארכיטיפים הגבריים כדי ליצור חוויות שתעזורנה לכל אדם לגלות מחוננות הייחודית שלו. בשילוב עם סיפור אגדה, מניפולציה רגשית, והסקופ בריא של מין אדם-על-אדם, ספרים אלה משכו תשומת לב למראה שלהם החדשני בנפש הגברית והאפשרות שכל הגברים הם מלכים.

אני שמח בכתב על סוגים שונים של גברים. סיפורי המעשיות שלי לחגוג את הכח של גברים, היופי של גברים, הכולל את הצרות שלהם: השלכות לכל החיים על אדם שאביו מת בגיל צעיר (הספר הראשון, המלך פרי), איש כועס שמרגיש נבגד על ידי אהבה ואיך מחורבן שלו החיים התבררו (הספר השני, המלך מאי), וספרו האחרון, השלישי, עוסק בגבר שחור בעיר ניו יורק שהקריב את עתידו שלו לדאוג למשפחתו.

מלך הפרפר.

אבל באיזה זכות אדם לבן לספר את סיפורו של אדם שחור?

אין זכות.

אני מוצא את עצמי במצב מוזר וקשה. אני רוצה לכתוב על אנשים מעניינים ומרתקים בחיי. זה מה שסופרים עושים, אני מניח. אבל איך מעז, ניסיון איש מעמד בינוני בצקים לבנים כדי לקבל בראשו של איש של צבע? אני לא יכול לדעת את הנסיבות של דעות קדומות שחווה התבגרות ובגרות בכל. ייתכן מאוד ניסיונותיי להציג אמפתיה נתקל מתנשא כ, מוטעה, ומתנשא. אני דואג זה. זה מחזיק אותי ער בלילה.

במקביל סקרן קיים בז'אנר הבדיוני שלי.

נכון לעכשיו, רוב הספרים שנכתבו על-גברים אוהבים גברים נכתבים על ידי נשים הטרוסקסואליות. אני לא צוחק. הם להלחין את חלק הארי של השוק של שני כותבים וקוראים. חלקם אימצו את שמו של אדם לקבלה טובה יותר או להסתיר את זהותם, חוששת מהתגובה חריפה. רובם פתוחים וגאים בתעוזת הכתיבה שלהם. למעשה, גברים הומוסקסואלים עכשיו מתקשים לפרסמם סיפורים-כנים להומוסקסואליות-גברים-גברים אוהבים סיפורים-כי נשים כל כך שולטים תחום זה וההעדפות שלהם הפכו מסורות תעשייה. גברים הומוסקסואלים חייבים להתאים לתקני תעשייה אלה להוציא לאור או יידחק לשולים.

הא.

הדיון מגיע עד שלוש פעמים בשנה או יותר בהבלוגוספירה. באיזו זכות נשים להתערב ולספר סיפורים של ההומואים? באיזו זכות? הם לא חווים להכפיש הומו, השמצות הומופוביות, וגיהינום, אפילו לא שיש להם הזבל תקין.

ובכל זאת, הם כותבים. הם מעזים.

הסיבות מרתקות אותי. הם מרגישים שנקראו. בגלל הסיפורים על אהבה. כי זה יותר מעניין מלכתוב על העולם הידוע, מערכות היחסים בין הגברים לנשיהם. חלק מהנשים הללו ילדי הומואים, חברי הומואים, מכניקת מוסך הומו והם רוצים להפוך את העולם לבטוח יותר, מקבל יותר. לא משנה מה הסיבות שלהם, הם מעזים.

אני אוהב את זה. הם מעזים.

לא אנחנו גם מעזים?

כמו גברים בMKP, אנחנו לא מעזים לאהוב גברים שונים מעצמנו? אנחנו לא לצאת החוצה העורות הנוחים שלנו לאהוב גברים בגילים שונים, בצבעים שונים? האם לא רפובליקאים לפעמים דמוקרטים עריסה כפי שהם בוכים על נישואים לאיבוד? האם לא ראה כמה גרנולה, מנהיג היפי אוהב שאפתנית של חברה צעירה, עושה מה שצריך כדי כיבוד מלכותו של האיש הזה? אני יודע שיש לך.

אני כבר ראיתי את זה גם,.

אנחנו לא מתערבים בחייו של זה כי זה זכותנו לעשות זאת. אנחנו עושים את זה כי אנחנו מעזים אוהבים אחד את השני כמו גברים, כאחים.

חקרתי את הספר הזה באופן יסודי. קראתי על הסטת הגירה אתנית ומניו יורק משנת 1950 באמצעות -2000. אני קורא ספרים על גזע. קראתי מאמרים על סופרים לבנים מנסים לכתוב תווים שחורים. אני קורא בלוגים על עיוורים-כתמים בתרבות דומיננטית ואיך זה מופיע בדרכים ערמומיות, פסילה. אני שמח שעשיתי את המחקר הזה, אבל שום דבר מזה נותן לי את הזכות לכתוב.

אבל אני מעז.

אני כותב על גברים של צבע, כי אני אוהב את הגברים של צבע. בכיתי בזרועותיהם והם במכרה. אנחנו סיפרתי הסיפורים עצובים שלנו והרגשנו ריפוי הגברי אחד של השני. בסופי שבוע צוות, יש לנו נגבנו את הזיעה ודמעותיו של זה, וחזרתי לשטיח אם לא רענון, בוודאי יותר יציב. יותר מוכן לשאת בסיפור העצוב הבא.

אנו חוגגים את אחד את השני בסיפורים אלה, סיפורים שלא תמיד לספר.

אני זוכר לילה ארוך לפני כש- הקבוצה שלי החליטה העבודה שלי באותו הלילה היה לחלוק את הסיפור שלי יוצא. משכתי בכתפיים. למרות שאני היה מתלונן על להזרתם לכל החיים זה גרם, הרגיש שזה לא היה ממש רלוונטי. קרה לפני למעלה משני עשורים. כפי שאמרתי לי הניסיון לספר להורים שלי שאני הומו, שניים מגברי הסטרייטים בקבוצה שלי בכו. גבר אחר אמר, "תקשיב לי לחזור על זה לך."

כששמעתי את הסיפור שלי מגיע מפיו, בכיתי בגלל -surprise הסיפור, של ההפתעה הייתה עצובה. למרות שהוא חזר כמה פרטים לא נכון, הוא שמע וכבד את רוחו של הסיפור. כנראה שהייתי צריך לשמוע את זה ממישהו שמכיר את העצב אחר.
כשאני חושב על הרומן האחרון הזה, אני בטוח שאני דפוק בכמה מקומות, כי, כמו רובנו, אני לפעמים לדפוק את כשאני מנסה פרויקט גדול. זה סיפור אחד עליי. הנה עוד סיפור שלמדתי על ידי עבודה עם MKP: אני גם מפואר, גיחוך נועז ואני מקרין אהבה תוססת, נוצצת מקצות האצבעות שלי, כאשר אני מקליד בדיוני. יש לי את הכח כדי לחשוף כיצד מדהים, איך אנשים יכולים להיות יפים.

אני חוגג אותנו.

וכך, אני מעז.

פרפר מלך

אדמונד מאנינג הוא המחבר של סדרה, האבודים ומייסד. שלושה הספרים הראשונים בסדרה זו כוללים המלך פרי, המלך מאי (לגמר מבדה ספרותית 2014), ולאחרונה, פרפר המלך. אתה מוזמן להגיד שלום בremembertheking@comcast.net.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

עבודה על רשימת 'להיות' שלי

על ידי סטיבן מבשלים - רכזת MKP ארה"ב משימת המעגל

אני לא קורא מיילים, אני סורק אותם. הרעיון של האטה ולהישאר בהווה באופן מלא עם מחשבה קשה מאוד, מאוד זר לי. אם אתה אוהב אותי, ייתכן שתבחין בקול מתמשך, עכשיו, אומר לך למהר דרך דוא"ל זה, כדי לתפוס את הנקודה שמבשל עושה, הפקדה למשמעות-בנקאית לשימוש עתידי אפשרי, ולהעביר על גבי הבא הדוא"ל מחכה בתיבת הדואר הנכנס. אם אתה אוהב אותי, עכשיו שאתה אומר לעצמך, "יש לי את זה" ומזנק מעל ביטויים ומשפטים כדי להגיע לפסק הבאה, כדי לראות אם יש עוד אתה צריך לתפוס. אם אתה אוהב אותי, אתה לא קורא, אתה לבזוז למשמעות במידת צורך אם אתה ביזת חנות לכמה דברים של ערך.

אני גם מודע לכך שאני בדרך שעם חלקים רבים של החיים שלי אני כביכול אכפת. אני מקשיב בחצי אוזן לילדים שלי, אני מקשיב לאשתי בחוסר סבלנות, בתקווה שהיא תגיע לנקודה כדי שאוכל להמשיך הלאה, אני ממהר במורד הכביש עם הכלבים שלי כדי לקבל את המרחק מהדרך מהר ככל אני יכול כדי שאוכל לעלות על כמה משימות אחרות שאני גם יכול למהר דרך.

כשאני חושב על עבודה נוספת על משימה, יש קול בי שאומר בנחרצות, "אין לי זמן לעשות יותר." המסוע הוא כבר יותר מדי מהר. אני צריך לעבוד, לפטר את האשפה, לסחוב המזגנים בחזרה למוסך, להורות על האבן לפטיו, להרים את המרשם. משימה? אולי אני יכול לתזמן כמה עולם-שינוי יום ג 'בין משחק הכדורגל של הבן שלי וצליית המבורגרים. אם אני לא יכול כריך אותו שם, אני אגיע לזה בחיים הבאים, או זה שאחריו. המשימה שלי הופכת בהדרגה o-משימתי, מה שאני לצאת החוצה.

כל זה לא נכון. אותי לימד באימונים שלי לפני שנים רבות שהייתה הצהרת כוונות של חזון ופעולה. פעולה: ראיתי את זה כמשימה אחרת על אינסופי רשימת המטלות שלי. אבל מה אם משימה היא לא עבודה? מה אם זה באמת נוכחות? מה אם זה אתגר לעשות פחות, עם פאר? מה אם זה אומר האטה, שתתחייב להיות נוכח באופן מלא ברגע זה רגיל, מפואר? מה אם משימה אומר שאני מתחייב להיות אנושי ולא לעשות-ing אנושי-ing להיות? מה אם עסוק-נס הוא סימפטום של התחמקות של מה שחשוב באמת?

ספורטאים מדברים על זמנים מיוחדים כאשר המשחק מאט, ואולי משימה היא באמת על מחויבות להאטת חיים למטה, כך שהרגעים הפכו חשיבות. אלה הם הרגעים של הזרימה שMihaly Csikszentmihaly מזוהה. רגע היקר הזה עם הבן שלי מחוץ לבית הספר כשהוא לוקח את היד שלי בשקט כפי שאנו הולכים. מפגש עם פקיד CVS. הטיול הזה עם הכלב שלי בגשם, שנינו מתים, כנראה כמה צעדים קדימה שלי, מובילים את הדרך. אני נוטש את רשימת המטלות שלי ומתחיל להיות רשימה ל. ומה הוא מדהים לי הוא שיש רק דבר אחד ברשימה: לפתוח את דלת ומקדם בברכה את המבקרים שכבר מחכים.

Stephen Simmer

סטיב מבשלים, לאלה מאתנו הזכות להכיר אותו, חי את חייו בעיצומה של הזרם ונושא שליחות המתמיד. בהתאם לכך גם אחת מהצהרות המשימה הרשמיות שלו הוא שהוא "יוצר עולם של חופש על ידי עידוד אנשים עם האומץ שלי לעשות כל מה שהם יכולים להיות ולהיות כל מה שהם יכולים לעשות." במקצוע פסיכותרפיסט, הוא עובד ברציפות ל השראה גברים למצוא באופן פעיל ולעסוק במשימה שלהם בעולם הזה. ד"ר מבשלים השלים את ניו לוחם הדרכת הרפתקאות בחזרה בשנת 2001, ומעולם לא היה אותו אדם מאז.
כדי ללמוד עוד על סטיב ועבודתו תוכל לבקרו באתר

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

השיר שלי 310: חוכמת ישיבות

השיר שלי 310: חוכמת ישיבות

השמאי יודע רעשים אלה ...
הם לפעמים להפריע הציד ... הם
לפעמים התוצאה של הציד ...
אתה רואה, שמאן שמרה
לשורשיו, לא אוהב את מאנה
חליל קנים, שנחתך מ
השורש שלה, התקיעות שלה הן
קינות לשבורות-לב
שאמא יודע אבל הוא
יודע גם של הלב נרפא ...
יודע grags הקרח ומוצל
עמקים ... הופכים ידיעה של השירים ...
של החלל בין הערות, בין
המילים, בין הנשימה נלקחו
ובנשימה גורשה ... יש
הוא מוצא את הידיעה של חוכמה ...
שם, הוא פוגש אותה ... אמא סופיה

---

I54 תוספות: אוסקר ויילד, אמר,

"אה! אל תגיד שאתה מסכים איתי. מתי
אנשים יסכימו איתי אני תמיד מרגיש שאני חייב להיות לא בסדר. "

האם יש לנו השירים
לרצות את כולם?
האם יש לנו
אחריות להיות פרובוקטיבית?

כן! גברים!
יש לנו אחריות ש!

כמובן! יש לנו אחריות ש!
ויילד אמרו את זה! ויילד חיו את זה!
הנסיבות "המודרניות" שלנו דורשות ש...
איך לא ... אבל להזמין עוד היטלר ...

גאיה, אמא האדמה דורשת!
סערת יצירה לאחר סערה מסיבית
מעבר לניסיון שלנו ...

אני דורש את זה! ... של
האחים שלי והאחיות שלי!

השיחה נעשתה! זה בינלאומי!
דשא מושרש, קורא אבל הלך על ...
צץ בחזרה לאוויר קורא ...
אבל קורא שוב ... כל חברה ... כל לב
אמא והאמהות בכל מקום קוראים ...
אבות שחררו מלחמה מהתודעה שלך.
אין לה עתיד ... זה מוליד אין עתיד ...

אבל ... עצמו!
וגיהינום עפר הוא התוצאה ...
שוב ושוב ... שוב ושוב ...

גברים! מה עוד הוכחה צריך להצטייר מ goriest ש
המאה ה -20 מפוארת ... ???

גברים ... מי אנחנו שנוכל "לא רואים
בכל האור הזה ??? !!!

ואליי Qutbuddin לורן Ruh סמית
6 אוגוסט 2014

Qutbuddin לורן Ruh סמית ': אני בן 75 שנים, נולד בטקומה, וושינגטון והלכתי לבית ספר התיכון בארקטה, קליפורניה שירתתי בצבא ארצות הברית, פגש את האישה הראשונה שלי והיה הבן הראשון שלנו בצרפת. התחלתי לכתוב שירה בכיתה במכללה הראשונה שלי באנגלית בשנת 1961. אני כבר פרסמתי ספר בשם The Path to האהוב ויש לי כמה ספרים מוכנים לפרסם. אני חייתי בהרי הסיירה בדשא בעמק במשך 30 שנים לפני שעברתי לאלבוקרקי, ניו מקסיקו, בשנת 2012. הספר שלי על אבות ובנים בשם הילד הזה והעץ שלו יהיה הולך המוציאים לאור זמן קצר.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

ילדות: לא בדיוק סקירת סרטים

פוסט אורח: על ידי פיטר סוחר בדים

פורסם במקור ביומנים בודהה

(ללוקה, קצת מאוחר יותר בחייו)

התעוררתי הבוקר חשבתי על ברק אובמה, וכיצד הוא משתלב בצורה מושלמת את המודל של גבריות שהוצע על ידי רודיארד קיפלינג בשיר שלא בצדק המושמץ ולעתים קרובות פרודיה שלו במקרה שאתה לא זוכר את זה, הנה איך זה מתחיל "אם".:

אם אתה יכול לשמור על הראש שלך כאשר הכילו עליך
מאבד ומאשימים אותו עליך,
אם אתה יכול לסמוך על עצמך כשאת כל הגברים בספק אם אתה,
אבל לעשות הפרשה להם מטילים ספק מדי;
אם אתה יכול לחכות ולא להיות עייף ידי המתנה,
או ששקרו לגבי, אינו עוסק בשקרים,
או ששנא, לא להיכנע לשנאה,
ובכל זאת לא נראה יותר מדי טוב, ולא לדבר חכם מדי ...

זה לא נשמע כמו אובמה?

ראשית, אם כי, נעורים, שעורר את המחשבות האלה. לבסוף הגענו לראות את סרט יפה ועמוק מרגש זה אתמול בלילה. אהבתי את מסע עשר השנים של שחקנים מיומנים ומחויבים אלה, ששיחק את ההתפתחות הרגשית של דמויות בדיוניות העוסקות בסיפור בדיוני כפי שהם עצמם בגיל פיזי. I loved the “truth” of the story itself, of a family struggling with the realities of life—the failed and failing marriages, the financial woes, the abuse of alcohol and drugs, sibling love and feuding, school and the relationships with classmates, the pain of the teenage years, and so on. All along, start to finish, the story had the convincing “feel” of life as most of us experience it.

And the film is true to its title. It is about boyhood. Even at the end, the young boy, Mason, whose life we have been following from elementary school to college has not yet emerged fully into manhood. The last shot shows him, literally high in the beautiful natural surroundings of the mountains, and high on the mushroom fed him by his brand new college roommate. With a lovely young woman at his side—they sit still shyly side by side and not in some false, premature embrace—he gazes out in ecstasy into the landscape as though into a future filled with allure. But it is abundantly clear that he is still a boy. Boyhood still glows in his face; he's all promise, no completion.

Which should not surprise us. He had no models of real manhood as he was growing up. Mason's biological father is a charming rogue in his early years, unable to accept the responsibilities of marriage, job, and family. The subsequent relationships his mother forms are with men whose manhood is as questionable as his father's: a smooth academic whose insecurities lead him to drunken tyranny; a former military man whose immaturity is revealed in his insensitivity and inflexibility. With one notable exception—a photography teacher who attempts to move our Mason beyond his obstinate, lethargic adolescence—the strong, mature figures who surround the growing boy are women. The men are simply grown-up little boys.

Which leads me to reflect, beyond the parameters of the movie, upon this question: what are the qualities of manhood? We find what I think of as a real man all too infrequently in our contemporary world. We are surrounded everywhere by ungrown men: the drunks, the abusers, the workaholics; priests and teachers who take advantage of their positions of trust and exploit the vulnerabilities of children; lovers who take what they need and reject responsibility; politicians who lack the spine to govern and capitulate too easily to those who would manipulate them; gun-toting idiots who insist so stridently on their “rights” and are quick to spurn the rights of others; sports heroes pumped up with illicit drugs and phony testosterone; spoiled cultural idols, many of them scarcely more than teenagers.

Too often, the models of manhood we are offered are characterized by a false notion of strength. To return to the President and his current predicament, surrounded as he is by well-meaning progressives to the left and fanatics blinded by their own rectitude on the right, all nipping at his heels and demanding displays of strength. They fail to understand that the qualities of true strength are not intellectual inflexibility and rash, foolhardy action (the former President and his enablers come inevitably to mind) but the maturity to step back and take the longer view, the wisdom to listen and, when necessary, to change. Even to bend. That too is strength. They have not learned the ancient lesson of the oak tree and the reed .

The qualities of manhood, in my view, are these: integrity, a sense of mission, a devotion to service. We know how to teach these qualities. We do it with our military men in boot camp (women, too, these days, of course, but I'm concerned here with men.) While I'm not a fan of militarism in any form, I'll concede that in most cases even this crass form of initiation can produce admirable men—men who have not only strength and skills, but a sense of purpose greater than themselves. Our armed forces are worthy of the respect that they receive. What turns boys to men is this kind of ritualized initiation—a process that's significantly lacking in the development of the youngster who's portrayed in “Boyhood,” as it is to the majority of us today. Of myself, if I'm to be honest, I must acknowledge that I reached some measure of manhood only in my fifties. For genuine initiation in our culture we have substituted such tepid rituals as Christian confirmations and bar mitvahs.

They don't do the trick. In traditional cultures, the transition was a far more dangerous journey, involving genuine threat to life and limb as boys were sent out into wilderness or jungle to temper the vulnerability and fearfulness of boyhood into the steel they would need to function as a man. We in the modern Western world have no wild animals to deal with, unless we count those within. We forget that these are powerful enough to rule our lives if we don't learn to acknowledge and confront them. The early myth of initiation for us is the ordeal of the knight apprentice, who rides out into the forest to test his mettle against the dark knight—or the dragon—and returns prepared to serve his queen.

What is integrity? In simple terms, it is the fortitude to say fearlessly exactly what I mean, and do exactly what I say. Which implies, of course, a clear vision about who I am and what I am given to do. If I'm in doubt or confusion, I lack resolve. I dither. The answer lies not in denying doubt and confusion—they are a part of being human. No one escapes them. In denying them I risk precipitous and futile action, when what I need first is to consult the inner wisdom that I've wrestled with myself to find, and rediscover the clarity before I act. A man of integrity is a man who “has his act together,” in the sense that his actions are in full congruence with his words. He has “integrated” the four mainstays of his being: mind and body, feeling and spirit, and they are properly in balance. Action that is not backed by all four of these in unison–action that lacks thought, or heart, or energy, or purpose–is as ineffectual as the failure to act at all.

Inseparable from a man's integrity, then, is the understanding that he has left behind the innocence of boyhood, along with the freedom that accompanied it. He lives in a world of accountability to others and acknowledges his duty (yes, sorry, a quaint, old-fashioned concept!) to serve others than himself. Sadly, it's true that most of us fail to live up to this ideal. We look around us, searching vainly for the most part for our Mahatma Gandhis, our Nelson Mandelas, our Martin Luther Kings—men who were certainly not lacking in the failings that made them human, but who managed to be magnificently greater than their weaknesses, and of spectacular, historical service to their fellow human beings.

We cannot all be men like these, but we can be men. Without the challenge of traditional initiation rites, we are required to find, or invent, our own journey from boyhood into manhood. It is no easy task to face the darkness and the inner demons that, without our awareness, can control our destinies. All of us need some form of support as we make that journey: a church, perhaps, a spiritual guide, a trained therapist… And the journey, for most of us, is never ending. Who can sit back on his laurels and say with certainty: I have reached the fullness of my manhood? Even in, at best, my last quarter here among the living, I still struggle with my own.

So we leave our young protagonist, in “Boyhood,” with the journey into manhood still ahead of him. He may already have been initiated into sex and drugs, into the drudgery of work and now, finally, the college dormitory, but none of these has opened the door to the real, deep, inner work he will have to do if he is to become the man he needs to be if he is to fulfill his life's destiny. And that is yet to come…

Watch for Peter Clothier's forthcoming novel about masculine sexuality, “The Pilgrim's Staff” (an old euphemism for the penis.) It's told by two narrators, a contemporary figure painter and and 18th century English gentleman. Frank sex scenes and potboiler excitement! Peter is a 1994 NWTA initiate, a one-time active Ritual Elder, and a well-known art writer. His latest book, “Slow Looking: The Art of Looking at Art,” explores the values of contemplation and meditation. Feel free to write him at peter clothier@mac.com .

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

The Transformational Power of Daily Rituals

על ידי גונזלו סלינס

According to Charles Duhigg author of The Power of Habit: Why We Do What We Do in Life and Business , approximately 40% of what we do every day, we do unconsciously. We have formed a habit that we tend to repeat every day, and it's making our choices for us.

So, think about all the things you do every day. Some of them probably don't serve your highest purpose but still, you repeat them religiously … even knowing specific behaviors are putting you away of the reality you want to live. Duhigg explains that every time you repeat those habits your brain reinforces them … so it craves, later on, this repetition. Even if is not beneficial, you get a neuro-chemical reward in your brain that not only will create some sort of addiction but also reinforces the identity you have created for yourself.

I have tried many times to change bad habits and create new ones. With a sincere heart I must confess that I have failed more times than I have succeeded. But I noticed something happened every time I was succeeding; the positive new habits were daily rituals.

כן. I do have rituals. Ritual – “a series of actions or type of behavior regularly and invariably followed by someone.” I repeat certain rituals every day, and believe me dear reader of the MKP Journal, to repeat an action every day, is not an easy task, especially when I am trying to create a new self.

Let me share some daily rituals hoping that this will inspire action to enhance lives.

I do my rituals first thing in the morning: I wake up and I go for a run. The running part is simple. I already told myself that as soon as I hear the alarm I must jump out of the bed. At the beginning it was hard, now is automatic. My recommendation is to avoid dealing with ANY logistics – so your sportswear must be ready next to the bed from the previous night.

rising-sun

A second ritual is: I carry in my wallet one handwritten page. One side of the page is divided in two: on the left side I have a few statements: my flaws or weaknesses to become aware of what I want to change, and on the right side my good qualities and virtues to remind myself the tools I have for my own growth. Deliberately this second list is bigger than the first one. On the other side of the paper I've written a brief composition about who I want to be. I've included goals and projects and a description of how I see myself in the next three years.

I read this paper three times a day. As soon as I wake up, at lunch time, and before I go to sleep. It takes me two minutes each reading. When I read it I focus on staying present: just reading.

Third: In the morning I also do a brief visualization … right before I come back from running I stop and I visualize: It takes me three to five minutes. I visualize the same three goals I have written on the paper I carry on my wallet.

Finally, is my gratitude time. On a notebook I got specifically for gratitude, right before I go to sleep, I write three things that I'm grateful for that day. It doesn't matter if it's as simple as “the kid I saw having some ice cream at Lincoln road in South Beach.” If I feel like writing it, I write it. Then I say a brief prayer, and I go to sleep.

These four rituals have changed my life   dramatically in the last two years. Have I been 100% consistent with them?… absolutely not. I used to give to myself a guilt trip, this usually led me to abandon my regular practice for a while. If for some reason I miss my rituals now, instead of the self punishment, I just carry on.

זה הכל. Just a couple of thing before I finish: You may notice that my rituals are very simple; they are simple because when I create a complex plan, I find I'm planning to fail. Start small and keep going; it is a great exercise of self love.

And lastly, be creative with your rituals! Some people create a vision boards with images, others do mantras or incantations, others meditate or do breathing exercises. The rituals become habits because of repetition, and the daily practice causes transformation.

I've got more from my 2 years of rituals than from my entire previous life without them. Use them and then you tell me!

תמונה גונזלו

Gonzalo Salinas is an Assistant Editor for the ManKind Project Journal, a publication of the ManKind Project, a nonprofit mentoring and training organization offering powerful opportunities for men's personal growth at any stage of life. Salinas studied Literature in Lima, Peru at San Marcos University, and has been living in the United States since 2003. He lives in Miami, FL. Salinas is committed to his own personal development, and to spreading the word about the vision and mission of the Mankind Project .

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

Your Distraction Vortex – Purpose Block #3

by Chris Kyle

If you missed the special Live Q&A call on April 15 for the Man on Purpose Course and want to listen to the audio, go to the Man on Purpose Course web site to listen.

Over the last week, I've shared with you the first two core Purpose Blocks which are:

Purpose Block #1 = the Fear Triad
Purpose Block #2 = the Doubting Voice

Now it's time to explore the third of the 3 Purpose Blocks. Purpose Block #3 is the Distraction Vortex .

In our modern, media-saturated and technology-driven culture we have a never-ending list of things we can do in our daily lives to keep us busy and our schedules extremely full.

The daily choices are mind-boggling … TV shows, books, internet surfing, sports, phone calls, porn, email, movies, hobbies — and on and on and on. And all of this is in addition to our daily work (that hopefully pays the bills).

All these possible activities make up the Distraction Vortex: a swirling pool of constant and seemingly endless things TO DO … that can suck up all of our precious time.

None of these activities, in and of themselves, are inherently “good” or “bad.” However, if we are spending much of our time in the Distraction Vortex — there is a good chance that we are also distracting ourselves from what we might want most in our lives: deeper connection, greater joy, more meaning, and a clearer sense of purpose.

And because the journey into these states can be more subtle and unclear, it's frankly easier and likely more soothing to numb-out or check-out with a juicy distraction like a TV show, a series of YouTube videos, or a trashy novel.

The challenge and question is, “How do I consciously navigate this Distraction Vortex, so it doesn't suck up all of my time — and instead frees up my time for focusing on living more fully into my purpose?”

Here are three steps you can take to help set you free from the Distraction Vortex.

1. Slow Down and Observe Your Activity
The first step is to use whatever stillness practice you have, like meditation or mindfulness, to slow yourself down each day (and if you don't have one, then start one), and begin to observe what pulls your attention toward what you would consider unhealthy distractions.

Then take on a one week “distraction awareness practice” by tracking where you are spending your time in the activities that you consider distractions. This brings to conscious awareness what activities YOU use as distractions to not face something else in your life.

2. Notice What You're Avoiding
The second step is to notice what you may be avoiding in your life that the distractions helps you not have to face. It is typically something you don't want to look at, and which makes you uncomfortable… something that you struggle with in your life.

Being more conscious of the activity, feeling or the energy that you're avoiding helps to burst the bubble on your distraction patterns. Now you have the awareness to make a new choice about whether to engage the specific distractions or not.

3. Recommit with Support
As you see more clearly how your particular distractions don't serve you, you can now recommit yourself to the actions and activities that truly support and serve you — your own growth and your purpose.

By declaring your commitment to the activities that feed your passions and purpose to another person close to you helps you stay accountable to not slipping back into the unhealthy distractions. This support is key to breaking out of the Distraction Vortex.

In the Man on Purpose Course, starting tomorrow (April 17, 2014), we spend two of the 7 weeks on looking at the patterns and habits that take us out of the fuller expression of our authentic power, creativity and purpose. This helps clear the way to bringing more energy and power to our purpose.

To your distraction-free purpose,
כריס

PS The Man on Purpose Course starts tomorrow, April 17th, and there's still time to register and lock in your seat in the course. Go here to register for the course. One man who took the course last year said:

“The course opened me up to the desire and passion to start living as a man who lives to be more of service in all aspects of life. Not “what is my purpose?” but rather how to LIVE with purpose!” — Edward Werger

כריס קייל

כריס הכשיר ואימן מאות אנשים כדי להשיג הצלחה גדולה יותר בעסק שלהם ואת חייהם. In partnership with The ManKind Project® USA, he recently created The Power of Purpose Summit and the Man On Purpose online course. הוא גם אחד מהיוצרים, עם איימי Ahlers, של טלה-הסדרה המתמשכת, האדם חדש, אישה חדשה, חיים חדשים.

בנוסף לעבודות פיתוח מנהיגותו, כריס הוציא מעל 24 שנים כמנהל, יזם, יועץ ומאמן עסקי, עובד בחברות Fortune 500 ובעלות חברת אקו-ההרפתקה שלו הנסיעות. כריס בוגר אוניברסיטת סטנפורד, שם למד מדעי המדינה. He lives with his wife in Northern California.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

Curious about Why you are Here? Special Q&A Call!

Special Q&A Call Tonight & Important Announcement

We've received a lot of great questions over the last week around the topic of purpose and wanting to know more about our upcoming course — Man On Purpose: The Essential 7-Week Online Course for Men which starts on April 17th.

כפי שציינתי בהודעה האחרונה שלי, ג'ורג 'Daranyi ואני נארח ש אינטראקטיבי מיוחד ושיחת ערב - יום שלישי 15 באפריל. אנחנו נהיה לענות כמה הנפוצות ביותר שאלות על הקורס, וגם על איך אתה יכול לגשת לכח הנסתר שלך כדי להפעיל את התשוקות ואת המטרה שלך בעולם.

אם יש לך שאלות משתהות על הקורס, בבקשה להצטרף Q זה מיוחד ושיחת ערב, 15 במרץ בשעה 5:30 שעון החוף המערבי כדי לקבל את התשובות שאתה צריך.

===========================================

הנה איך לגשת למפגש השאלות ותשובות עם ג'ורג 'ולי:

הלילה בשעה 5:30 פסיפיק / 08:30 מזרח / 12:30 + UTC 1

כדי להאזין בשידור באינטרנט, ללכת ל:

http://InstantTeleseminar.com/?eventid=54169320

כדי להאזין ידי חיוג טלפון:
מספר: (425) 440-5100
קוד גישה: 405,934 #

============================================

מספר הגברים שחוו את העבודה איתנו היו להוטים לשתף איך זה השתפר ושינה את חייהם:

"הם הראו לי איך הייתי ישנים במשך רוב החיים שלי, ואיך אני צריך" להתעורר "ולקחת אחריות על החיים שלי, לקחת אחריות ולתת דין וחשבון על המעשים שלי. בתכנית, שקבלתי את הכלים לחזור לשלמות עם המשפחה שלי, החברים שלי, ובעיקר עם עצמי ... למדתי שכדי לעשות את הבדל בעולם הזה, לחיות למטרה שלי, אני ראשון הייתי צריך לשנות עצמי "-. ג 'א'

"הגישה" כריס עזרה לי לראות איפה אני לא להופיע באופן מלא בחיים שלי והצללים שמחזיקים אותי בחזרה. האינטואיציה והמודעות שלו הנחו אותי להתעמת עם הצללים האלה ועזרו לי להישאר בהווה, גם כאשר זה לא היה נוח. בעזרתו של כריס, מצאתי הקצה הגובר שלי ולמדתי איך לקחת את מה שחוויתי במפגשים לחיים המקצועיים וחברתיים שלי, היחסים שלי אינטימיים ויותר מכל, המסע הפנימי שלי. על ידי חווה את המקום הזה של "ידיעה עמוקה", מטרה ואהבה עזה, חוויתי את המהות של הטבע האמיתי שלי "-. טים ג

גם אני רציתי להודיע ​​לך שאופצית 3-התשלום שלנו מסתיימת ביום שישי קרוב. אז אם אתם מתכננים להירשם לקורס ותפיקו תועלת מהאפשרות לפריסת התשלומים על פני שלושה חודשים, כדי להיות בטוח להירשם עד מחר לנצל הזדמנות זו.

כדי ללמוד יותר ולרשום בקר בדף המידע כמובן.

לחיות את המטרה שלך,
כריס קייל וג'ורג 'Daranyi

כריס קייל

כריס הכשיר ואימן מאות אנשים כדי להשיג הצלחה גדולה יותר בעסק שלהם ואת חייהם. בשותפות עם האנושות ארה"ב Project®, הוא יצר לאחרונה כוחה של מטרת פסגה ואיש על מטרת קורס מקוון. הוא גם אחד מהיוצרים, עם איימי Ahlers, של טלה-הסדרה המתמשכת, האדם חדש, אישה חדשה, חיים חדשים.

בנוסף לעבודות פיתוח מנהיגותו, כריס הוציא מעל 24 שנים כמנהל, יזם, יועץ ומאמן עסקי, עובד בחברות Fortune 500 ובעלות חברת אקו-ההרפתקה שלו הנסיעות. כריס בוגר אוניברסיטת סטנפורד, שם למד מדעי המדינה. הוא מתגורר עם אשתו בצפון קליפורניה.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

מה ספקן הקול שלך מונע ממך? - בלוק מטרת מס '2

אם פספס את ההודעה הראשונה: הנה 3 בלוקים המטרה:
פחד השלישייה
ספקן הקול
וורטקס הסחת הדעת

ככל שאנו מתקדמים בהמשך דרך מסע מטרה שלנו אנחנו עשויים להיתקל בבלוק המטרה השני: ספקן הקול.

זה ספקן קול בתוך ייתכן שנשמעים כמו זה:

  • האם אתה באמת חושב שאתה יכול לחיות את המטרה שלך - מה לגבי ביצוע מספיק כסף למשפחה?
  • זה נשמע מסוכן מדי להעביר את הקריירה עכשיו ... למה אתה רוצה לעשות את זה?
  • שם תוכל לקבל את התמיכה לקחת על פרויקט חדש זה?
  • מה קורה אם זה לא יסתדר?
  • האם אתה חושב שיש לך את הכשרון לכתוב את הספר שלך, זה ממש קשה ...

בעיקרו של דבר, הקול הפנימי הזה הוא שחלק מדפוס המחשבה שלנו, כי הוא באופן שלילי חקירה כל מה שאנחנו אומרים או עושים.

And the problem is that when your Doubting Voice collides with your Calling, your unfolding purpose, then it wants to find all the ways to keep you from going to the “unknown edge” — to the places that you'll have to extend yourself, to risk, and to grow in likely uncomfortable ways.

The Doubting Voice's mission is to eliminate risk, keep things the “safe”, and to NOT be uncomfortable. This obviously puts you at odds with yourself at times, and why it is a core block to living your purpose.

So, how do we work with and neutralize our Doubting Voice?

I have found that the best way to work with the Doubting Voice is to make friends with it.

I know, easier said than done. But here's my process of be-friending, or said another way, integrating my inner Doubter.

Start with naming the Doubting Voice in you. You might call it: Doubting Dude, or Cantankerous Cathy, or simply Mr. Doubter. What this does is twofold:

Brings lightness and humor to that part of ourselves that is pretty heavy and a limiter to our full, authentic expression
Allows the witnessing part of yourself to arrive so you can see the bigger perspective beyond your fearful, doubting ego-mind thoughts/voices.

Then it's time to have a brief dialogue with your Doubter. It flows like this:

"אדון. Doubter, do you have some true wisdom for me that I should know about?” Here you're investigating for important information that might be in the doubting voice. A grain of truth that you feel may be important to the issue at hand. Listen to what comes back.

Then say to yourself: “Thank you for sharing. I don't need you at this time. I'm now going to make room for a choice that is for my highest good – my empowered choice.”

And now there is space for you to make a new choice toward your purpose, toward that which brings you more alive.

In the Man on Purpose Course , George Daranyi and I will speak on how to turn your negative inner voices (what we call Inner Bullies) into allies for your growth and expansion. So, I encourage you to let your Doubting Voice be the new fuel for your growth, for a deeper self-acceptance, that will bring more energy and clarity to your purpose work.

To your purpose adventure,
כריס

PS George and I are hosting a special live Q&A Call on Tuesday, April 15th at 5:30 pm PT / 8:30 pm ET to answer all your questions about the upcoming Man on Purpose Course , which starts on April 17th. Mark you calendars now and we'll be sending out Access Details on Monday. Go here to learn more and register for the course.

כריס קייל

כריס הכשיר ואימן מאות אנשים כדי להשיג הצלחה גדולה יותר בעסק שלהם ואת חייהם. In partnership with The ManKind Project® USA, he recently created The Power of Purpose Summit and the Man On Purpose online course. הוא גם אחד מהיוצרים, עם איימי Ahlers, של טלה-הסדרה המתמשכת, האדם חדש, אישה חדשה, חיים חדשים.

בנוסף לעבודות פיתוח מנהיגותו, כריס הוציא מעל 24 שנים כמנהל, יזם, יועץ ומאמן עסקי, עובד בחברות Fortune 500 ובעלות חברת אקו-ההרפתקה שלו הנסיעות. כריס בוגר אוניברסיטת סטנפורד, שם למד מדעי המדינה. He lives with his wife in Northern California.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

What stops you from claiming or more fully living your purpose?

The challenge I see constantly with people who want clarity of purpose, or want to bring more energy or focus to it, is that there's at least one BIG block   (if not several) in their life that's keeping them from being fully engaged and lit up by their purpose.

I'd like to share with you the top 3 Purpose Blocks   that I've discovered through the purpose work I've done with hundreds of people over the years; and then how to move through these blocks. Today I'll focus on Purpose Block #1.

Here are the 3 Purpose Blocks:

  1. The Fear Triad
  2. The Doubting Voice
  3. The Distraction Vortex

Purpose Block #1 is the Fear Triad . I have consistently found three specific fears that people face when diving into discovering their purpose, OR when they are trying to put the vision of their purpose into action in the world. The three core purpose fears are:

  • Fear of Survival (mostly financial)
  • Fear of Failure
  • Fear of Ridicule

The survival instinct is deeply rooted in our old brain, the reptilian brain, and is now, in our modern culture, mostly connected with our financial resources.

So the Fear of Survival   unfolds like this: If you choose to go after your purpose, living it fully, then it may drain ALL your resources and/or not be sustainable in the future, and you won't “make it” — you won't survive. You won't be able to pay the bills and feed your family. So, it's just easier to avoid the question about purpose altogether than to face the possibility that you might not survive by living the “fantasy” of your purpose.

The Fear of Failure inside our purpose exploration can become more pronounced because the call of our purpose may stretch us into unknown areas, or test us with new approaches or concepts.

It may unfold like this: If you go for what you really want, your purpose, and fail; then you've failed on the really BIG one in life — living your purpose.” This would not just be failing on a project or a task, but may have the sense of a “whole-person failure” — the message being: “I am a failure in my life.”
The Fear of Ridicule unfolds like this: if your purpose is calling you to do something different in your life, to take on a new vision for your life with a new set of actions, you may find yourself misunderstood by family, friends, colleagues and maybe even your partner.

This exposes you to people's reactions, their own fear and their ridicule. The fear may arise that you'll be laughed, belittled or rejected because your ideas seem non-conventional or simply strange to others.
So, here is the 3-step flow of how to work with these natural fears in the Fear Triad:

> Awareness of the Fear
Notice and acknowledge the fear. It is important to pause yourself and take a deeper look inside at what these fears are for you. Name them in your OWN way and in your words. Bringing them out of the shadow and into the light of your conscious mind is the first step.

> Allow and Embrace
Once you are aware of your unique flavor of the fear, then you're ready to embrace this fear as simply a part of you and a mechanism that your ego-mind uses to keep you safe.

This means accepting the fear with self-compassion and seeing it as a natural part of your growth and evolution as a human being. It's important for you to watch your tendency to push the fear away, to deny it or pretend it's not there.

> Open to a New Choice
As you allow and embrace your fear, it begins to lose its hold and power over you. It may still be there, but it's been seen, named and embraced. So, now it's time to make a new choice that supports your highest growth and calling in the moment.

What you thought was just not possible before because of one of these fears, now may seem possible. Make a NEW choice that serves you and your passionate, creative expression.

In the Man on Purpose 7-Week Online Course we teach you a powerful tool called the Reframing Process that will help you reframe your fear messages and shift them to new possibilities and new choices.
Go to our course information page to learn more.

כריס קייל

כריס הכשיר ואימן מאות אנשים כדי להשיג הצלחה גדולה יותר בעסק שלהם ואת חייהם. In partnership with The ManKind Project® USA, he recently created The Power of Purpose Summit and the Man On Purpose online course. הוא גם אחד מהיוצרים, עם איימי Ahlers, של טלה-הסדרה המתמשכת, האדם חדש, אישה חדשה, חיים חדשים.

בנוסף לעבודות פיתוח מנהיגותו, כריס הוציא מעל 24 שנים כמנהל, יזם, יועץ ומאמן עסקי, עובד בחברות Fortune 500 ובעלות חברת אקו-ההרפתקה שלו הנסיעות. כריס בוגר אוניברסיטת סטנפורד, שם למד מדעי המדינה. He lives with his wife in Northern California.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

Wake up call

Category: Memoir

על ידי גונזלו סלינס

Every morning after my run on the beach and my morning rituals, as I drive to work, I see the kids from the South Beach Elementary crossing the street, I see the cuban windows full of people buying their morning cafe cubano , I see the many yoga fans carrying their mat to their morning practice and I see the magic atmosphere of the beach waking up and starting the day.

I cross the MacArthur causeway admiring the breathtaking view, with the Miami skyline and the port of Miami on one side and the mansions in front of the ocean and the Miami bay on the other one. I take the I95, my usual shortcut to the roads in Coral Way to get to my office.

I'm grateful for all the things I get to see every morning. למה? Because everything I get to see every day is a blessing. I know it firsthand…

south beach

When I was a kid, I absolutely loved to play. I was always organizing the games. I remember always playing with my older brothers, with my friends or my cousins. Inventing games, running, jumping, screaming … one of my favorites was playing soccer with a paper ball covered in duct tape. I was always busy being a kid.

Sometimes at school, the bell rang earlier than usual. I was very happy because I had the chance to go home and play, but, at that young age, I wasn't aware of how dangerous the reason was of why they were sending us home hours before the end of the school day.

My grade school was threatened by the terrorist movements of Shining Path or the Tupac Amaru Revolutionary Movement. Both terrorist groups that had taken my city, Lima, and were destroying everything they touched. When they threatened the school, the only solution was sending everyone home for the day. Most of the time, these were false alarms, somebody calling for no reason, but in the rest of the city, you couldn't go to a cafe or a restaurant because the terrorist were bombing the commercial areas, public offices, banks, private companies and every public place you could possibly imagine, spreading chaos and terror all over Lima and the rest of the country.

I grew up on that environment, without being aware of the constant risk that was just walking on the streets of my city. In 12 years of horror from 1980 to 1992, the result was approximately 70 thousand people killed. Fortunately the Peruvian government was able to bring the terror to an end.

There are many places in the world right now, like Pakistan, Iraq or Somalia where terrorism is part of the daily life. I feel so blessed to live where I live now. And I am awake – awake to the reality that not everyone experiences the world I live in. And I am also responsible for staying awake.

So every morning, I am grateful for what I see on my way to work. Gratitude, for me, is the opposite of fear. Be grateful for what you have and send your positive energies or say a prayer for those places where terror is the reality. I pray for a world where all the kids can go to the streets, and play.

תמונה גונזלו

גונזלו סלינס הוא עורך עוזר לאנושות פרויקט הג'ורנל, פרסום פרויקט האנושות, ארגון ללא מטרות רווח חונכות והדרכה מציע הזדמנויות רבות עוצמה לצמיחה האישית של גברים בכל שלב של חיים. Salinas studied Literature in Lima, Peru at San Marcos University, and has been living in the United States since 2003. He lives in Miami, FL. Salinas is committed to his own personal development, and to spreading the word about the vision and mission of the Mankind Project .

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

Lighting the Darkness – Lumos

Guest Post

ניו לוחם אח מיכאל מרלין מהוואי להאיר קהלים עם ייצורו של שלב LUMA: אמנות בחושך במהלך סיור עשר עיר בביצוע מרכזי אמנות בכל רחבי הארץ החל ממרס 28.

להטוטן קומדיה עליון ששיחק בלאס וגאס ונפתח לאוהב של ג'יי לנו, ג'רי סיינפלד, ג'ורג 'קרלין, וREM, מרלין התרחק מהקריירה הסולו שלו מוצלחת בשנת 1986. הוא מכר את ביתו ברדונדו ביץ', קליפורניה ועבר ל אי של הוואי, בכדי לייסד קהילה חלופית תוך בנייה וגר בבית עץ ללא חשמל.

In 1989 while standing on an active lava flow he noticed the hypnotic effect it had on people and had the epiphany, “All life is drawn to light.”

זו הייתה הראשית של LUMA, הראה כי יש עכשיו הופיע ב -15 מדינות, 44 מדינות וכבר בסיבוב הופעות מאז 1998. LUMA, עם צוות שחקנים של שבע, היא תכנית על הנושא של אור שמשלבת כל מיני דיסציפלינות פיזיות מ התעמלות אומנותית, תיאטרון בובות, קסם, ריקוד, אקרובטיקה, פיסיקה ושיטות ניסיוניות.

Fused with a myriad of light technology from incandescent to bioluminescent, from LEDs to lasers, the tour will take it from Arizona to Massachusetts over a five-week period.

“Three years ago Marlin came to Houston and opened with his juggling act,” Sonny Elliot, a ManKind Project ritual elder recalls, “[LUMA] was a brilliant and over-the-top performance. With the 'visual' music and 'technical' dancing, along with the crowd's enthusiasm, it was a home run.”

במפגין החזון של LUMA, מרלין נתקל בספקנות רבה. He has stayed true to his brainchild, expanding the show and building on new technology as it has evolved, watching as other artists have recently flirted with some of the theatrical light elements he has pioneered, popularizing it on shows like “America's Got Talent”.

מרלין ארוך היה חלוץ וחזון. His work in the field of comedy and juggling back in the 70's and early 80's influenced a generation of jugglers who followed. בארי פרידמן מפרויקט האנושות בצפון קליפורניה ומחצית מצמד ג'אגלינג "Raspini האחים", מדווח, "אני זוכר שעמדתי במטבח המשפחה שלנו, כאשר הייתי בן 18 שנים ולראות את מייקל מרלין בתכנית טלוויזיה בשם אנשים אמיתיים."

“It showed me a bigger picture of what was possible if I stuck with juggling: the possibility of having fun and making people laugh. מרלין המשיך להעלות את הרף אמנותי ומקצועית. LUMA המופע שלו בצורה מבריקה התמזג הערעור החזותי של להטוטים עם הטכנולוגיה המדהימה של תאורה נשלטת אלקטרוני. "

בואו לראות ומוס

בואו לראות ומוס באביב הזה.

“The journey to take a vision bigger than one person can pull off and turn it into a physical manifestation with so many moving parts was daunting,” says Marlin. "העבודה שעשיתי בפרויקט האנושות עזרה לי בדרך לחישוב ביכולת שלי להוביל אחרים בצורה נקייה ולא למשוך את השיער שלי החוצה, (או שלהם) כאשר דברים לא הולכים כמתוכנן."

"אין לי ספק שאדוות מרלין עושה בחייהם של שני קהליו והחברים של השחקנים שלו תתפשט ולגעת חייהם של מיליון", אמר פרידמן.

ניתן למצוא מידע כרטיס וקטעי וידאו של LUMA מקוון בhttp://www.lumatheater.com.

Show Schedule:

מרס 26 גילברט, AZ - Higley מרכז
אפריל 4 Ft. קולינס, CO - מרכז לינקולן
אפריל 6 Santa Fe, NM - תיאטרון Lensic
אפריל 7 האס וגאס, ניו מקסיקו - אוניברסיטת ניו מקסיקו מרכז היילנד
אפריל 11 Chippewa Falls, WI - Heyde מרכז
April 12th Madison, WI – Barrymore Theater
אפריל 13 שומברג, IL - משכן לאמנויות הבמה בערבה
אפריל 20 רואנוק / 21, VA - ג'פרסון מרכז
אפריל 27 סטורס, CT - אוניברסיטת קונטיקט מרכז יורגנסן
אפריל 29 קווינס, ניו יורק - קווינס קולג '
מאי 2 וורצ'סטר, MA - האנובר תיאטרון

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

Video: “The Revolution is Love” with Charles Eisenstein

shared by Chris Kyle

This powerful 4-minute video features Charles Eisenstein, author of Sacred Economics , from a documentary about the Occupy Movement. Charles will be a featured speaker at the ManKind Project USA's upcoming Power of Purpose Online Summit in March 2014 (more details are coming soon).

I love Charles' last line of this video clip: “…Everybody has a unique calling and it's really time to listen to that. That's what the future is going to be. It's time to get ready for it, and contribute to it, and help make it happen.”

Charles Eisenstein is a teacher, speaker, and writer focusing on themes of civilization, consciousness, money, and human cultural evolution. He is the author of 6 books includingSacred Economics, The Ascent of Humanity and The More Beautiful World Our Hearts Know Is Possible.

“Remember that self-doubt is as self-centered as self-inflation. Your obligation is to reach as deeply as you can and offer your unique and authentic gifts as bravely and beautifully as you're able.”
— Bill Plotkin, author of Soulcraft*

* Bill is also speaking at the Power of Purpose Summit in March.

כריס קייל

כריס הכשיר ואימן מאות אנשים כדי להשיג הצלחה גדולה יותר בעסק שלהם ואת חייהם. In partnership with The ManKind Project® USA, he recently created The Power of Purpose Summit and the Man On Purpose online course. הוא גם אחד מהיוצרים, עם איימי Ahlers, של טלה-הסדרה המתמשכת, האדם חדש, אישה חדשה, חיים חדשים.

בנוסף לעבודות פיתוח מנהיגותו, כריס הוציא מעל 24 שנים כמנהל, יזם, יועץ ומאמן עסקי, עובד בחברות Fortune 500 ובעלות חברת אקו-ההרפתקה שלו הנסיעות. כריס בוגר אוניברסיטת סטנפורד, שם למד מדעי המדינה. He lives with his wife in Northern California.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

My Elder Soul ~ a poem

Category: Men as Elders , Poetry

by Reuel Czach

Elders, we are losing our Soul.
We are so caught up individually in petty offenses
and bickering and wounded-ness,
that we are letting our civilization and our planet die.
But most importantly,
we are letting our souls die.

When I chose to be wounded,
and walk through life withdrawn in my cave,
or I choose to be over-armored,
to the point of being weighed down,
with such heavy baggage,
nothing else matters,
…..my soul is lost.

I chose to take a step toward claiming,
my lost soul,
when I chose to meet with men in an honest, open circle.

I choose my soul,
when I decide to be so humble,
that no one can offend me.

I choose my soul,
when I chose wisdom,
over being right.

I choose my soul,
when I chose service,
over selfishness.

I choose my soul,
when I chose looking within,
to find all the evil I see outside myself.

I choose my soul,
when I walk the path of life,
where I am nothing,
and I am everything,
in sacred balance.
My choices mean everything,
my offenses mean nothing.

My offenses mean I still have inner work to do
and for the sake of generations to come,
I better get it done as quickly as possible.

My choices mean I have the power to save myself,
my loved ones, my friends, and possibly many more people,
from a mean, selfishness and a lonely death.

I feel great sadness and sorrow,
for all that is being lost.

While the distractions of hurt,
wounded-ness and bickering,
suck so much energy out of my soul,
…..and the soul of my people.

Every hurt and wound and chance to be right,
is a mirror of my soul,
and an opportunity to heal.

Do it! Choose healing.
Then choose wisdom and kindness,
and be the Elder you were meant to be.

Distractions are my enemy,
anything that tries to pull me off,
my narrow mission.

I just need to let Spirit control my life,
where my spirit joins and serves,
a much bigger wisdom,
than I could ever fully understand.

I am asked this day to request of myself,
and men who call themselves Elders.
A humble request,
that we focus on the wisdom to light a path,
for those who come after us.
Humble man, Jan 2014

Reuel Czach

Reuel Czach is a 60 year old, Christian man with a wonderful wife and two sons, a daughter and a stepson. He has lived in San Luis Obispo County, California for over 30 years and practiced architecture for most of those years. Czach is an I-Group Coordinator for the Swallow Creek Coastal Circle in Cayucos. He actively supports and builds the Elder community in San Luis Obispo and is the Co-Elder Chair of the MKP Santa Barbara Community. Czach leads a weekly men's circle in my church and is a leader in the men's ministry.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

My Purpose Over My Relationship?

by Chris Kyle

I came across this quote from David Deida (author of Way of the Superior Man ) a couple of days ago:

“Admit to yourself that if you had to choose one or the other, the perfect intimate relationship or achieving your highest purpose in life, you would choose to succeed at your purpose. Just this self-knowledge often relieves much pressure a man feels to prioritize his relationship when, in fact, it is not his highest priority.”

I have to say right off the bat, that when I first read this quote I thought to myself… do I have to choose one OVER the other?

And then another part of me stood up (in my head, of course) and said “that's right, achieving my highest purpose would definitely rock!”

Clearly there's a conflict running inside me regarding how I prioritize living my purpose as a man, and where I place my relationship.

So, as I look at my own life to investigate this question of the priority of purpose, I do see that I am most alive, engaged and passionate when I'm doing what I love, giving my gifts and bringing my purpose forward to serve others.

And if I decided to choose my relationship OVER living fully into my purpose, I think a part of me would shrivel up. And I know that my power and confidence would be diminished in the world.

And at the end of the day, I don't want living my purpose to hurt or damage my relationship with my wife. I know that I can give my full presence and heart to my relationship without sacrificing my purpose.

But real juice and fire in our relationship comes from me making bold choices to follow my heart and gut, and give my gifts, my purpose with passion and without apology. And my wife finds this super sexy and is proud of me even during the times I am putting my purpose work above our relationship time.

The twist here is that in my experience living boldly into my purpose, with all the triumphs and failures that goes with that, my relationship thrives.

And of course, my purpose as I shared it above applies to my wife as well (she's a “being” too), and so I can be in my purpose through supporting her on her path of growth.

What I hear from many men that I work with is that they are trying so hard to make their relationship work or to please their partner so they can have a more harmonious and “easy” life.

The challenge of putting their relationship above the full expression of their purpose, is that it diminishes the energy, fire and confidence in themselves that could infuse the relationship with much needed passion or juiciness.

So here's how I have learned to hold this priority tension between relationship and purpose. I give my full presence, attention and heart to my relationship whenever we are together. I am not half-there or checked out because I'm thinking about work, or half-listening to her because my purpose work is invading my thoughts and it's THE PRIORITY.

Rather, when I'm engaged in my purpose work, I'm there fully and making that a priority in my life even if it means making some difficult choices about the time I spend with my wife.

I find that the natural balance arises when I am passionately engaged in my purpose AND I bring that juice and fire into my relationship with full presence and an open heart — regardless of how much time we have with each other (days or minutes).

And you know, I still reserve the right to make my relationship the focus of my purpose at any given time if it needs it and demands more of me for a period of time. How's that for a slick caveat — and it's been true at specific times in my life.

Keep working your purpose edge, bring full presence to each moment, keep your heart open and you'll see your life soar… in both your purpose AND your relationship.

CK

PS What do you think? השאירו תגובה!

כריס קייל

כריס הכשיר ואימן מאות אנשים כדי להשיג הצלחה גדולה יותר בעסק שלהם ואת חייהם. In partnership with The ManKind Project® USA, he recently created The Power of Purpose Summit and the Man On Purpose online course. הוא גם אחד מהיוצרים, עם איימי Ahlers, של טלה-הסדרה המתמשכת, האדם חדש, אישה חדשה, חיים חדשים.

בנוסף לעבודות פיתוח מנהיגותו, כריס הוציא מעל 24 שנים כמנהל, יזם, יועץ ומאמן עסקי, עובד בחברות Fortune 500 ובעלות חברת אקו-ההרפתקה שלו הנסיעות. כריס בוגר אוניברסיטת סטנפורד, שם למד מדעי המדינה. He lives with his wife in Northern California.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

The World Needs More Elders

By Donald Clerc

What's the difference between being an Elder and being elderly? I never really thought about that question until joining the ManKind Project two years ago.

I'm 57, have three grown children, one young grandchild, and own my own business. So I've “been around the block” a few times and have learned a thing or two along the way. But no one had challenged me on what I can do with that experience and wisdom in this second half of my life.

What are the characteristics of an Elder? We all know of older people who do not behave in an Elder way. And we also know of younger people who already exhibit Elder-like qualities. Here's what I see are some of the qualities and behaviors of an Elder:

• Speaking the truth with authority and wisdom.
• Speaking with kindness and a fierce authenticity at the same time.
• Having a gracious and open heart.
• Standing for higher values and strong standards of behavior.
• Drawing the line against counterproductive behavior.
• Giving, serving, honoring and blessing others.
• Standing in responsible support of leaders.
• Knowing when all you need to do is be present and listen.

Old-People Being an Elder is not the same as being elderly. Just because you are older doesn't make you wise. And if you don't share that hard-won wisdom with others, then you are not benefiting society as an Elder.

Being an Elder is not the same as being a leader. The Elder looks out for the leaders and the lead alike. The Elder uses his wisdom and experience for the good of everyone. His honesty and values help the young to mature and help the already mature to stay in touch with their core values.

Many other societies honor their Elders. It seems like our materialistic society only honors those people (young or old) who buy things, make things, or do things. How does one get honored for being and sharing wisdom? Elders can help the younger generations focus on developing their core values and stop being overly focused on material things.

Where can today's Elders practice their craft? I grew up in a Presbyterian church, which is run by Elders by design. But outside of organized religion, schools and businesses, where else can Elders give of their gifts? If our communities can learn to utilize all of this elder wisdom in an organized way, everyone benefits.

What stops older people from stepping into the role of the Elder? The first obstacle to overcome is the assumption or lack of awareness that one is already an Elder simply because one has already experienced a half-century or more of life. The second obstacle is a lack of training on Elder-like behaviors. These behaviors are not difficult to learn – what most people need to learn are how to undo the negative habits that inhibit or cover their natural Elder qualities from coming out.

In conclusion, young people need more Elders in their lives. They grow up easier and with more maturity. I think it's time for older people need to step into their roles as Elders. This gives them a greater sense of fulfillment and contribution to society than continuing the consumerist behaviors of when they were younger.

What we still need are a way to train more people in the second half of their life to embrace their inner Elder. And we need to develop more avenues in society where Elders can give of their gifts to others.

Donald Clerc is a computer technologist and entrepreneur. He has over 30 years experience working with computers, and started his own computer consulting company 16 years ago. Before that he was an associate school psychologist. Donald is married (for over 35 years), has three grown children and one grandchild. He completed the New Warrior Training Adventure in 2011 and is a declared Elder in the Houston MKP Community.
ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

How we feel emotions in our Body

על ידי ולצה-בויזן הודג'סון

from Discover Magazine

Research done by a group of scientists, recently published in the Proceedings of the National Academy of Sciences reveals some interesting facts about how human beings experience emotions in their bodies. For men involved in the ManKind Project, it was a nice affirmation of what we've been teaching and practicing for nearly 30 years.

In the ManKind Project, we see and hear men struggle to describe or name what they're feeling. Mad? Sad? Glad? Afraid? Ashamed? They frequently have an easy time saying what they think, or making statements that express judgment about what is happening around them, but when asked to name the emotional state they're experiencing … many men are stumped. For most of us, this is a result of being raised in families and in a culture that doesn't teach or model emotional literacy.

To help men learn what they are feeling and be able to name it; without expectation of changing it or shame for feeling it, we teach men to look their bodies for clues.

“What sensations are you feeling?”
“Where are the sensations in your body?”
“What color (shape, size, texture) might it have?”
and finally …
“If you were to give it a name … mad, sad, glad, afraid, ashamed … what would you call it?”

This basic template for exploration begins to tease apart the stories and narratives in our minds from the raw physical experience we are having in our bodies. Often this is the first step in decoupling habits of reaction so that men can make changes in their behaviors and beliefs about themselves and the world.

Emotion – the felt sense, the hormonal and neurological chain-reaction set into motion by thoughts and experiences of the world – is one of the most powerful sources of information we can harness to improve ourselves and have a positive impact on the world. Many of us create habits of denial, repression, and avoidance of our emotions that have wide ranging personal, interpersonal, and cultural impacts in our communities.

This is a great time to bear witness to the cultural awakening that is underway.

Men's Work – the difficult and fantastic process of waking up, growing up, and showing up in the world for the benefit of humanity – is main-stream. As soon as this article was published, ManKind Project men from around the world were sharing it with quips about printing it out as a quick reference guide for men beginning the exhilarating process of connecting 'head' and 'heart.'

Here is the link to the article:
How we feel emotions in our body

ולצה-בויזן הודג'סון

ולצה-בויזן הודג'סון הוא מנהל התקשורת והשיווק לארה"ב פרויקט האנושות, ארגון חונכות והדרכה ללא מטרות רווח המציע הזדמנויות רבות עוצמה לצמיחה האישית של גברים בכל שלב של חיים. ולצה-בויזן קיבל התואר ראשון בהצטיינות מאוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט, לאחר שסיים 2 שנים של קורסים עיצוב באוניברסיטת קורנל. הוא כבר עוזר לחברות ויחידים לעצב את השינוי שהם רוצים לראות בעולם במשך 15 שנים. הוא בעל ייעודי.

ב- Google+ פייסבוק טוויטר שתף

«עמוד קודם - הדף הבא»